הקאבס כרגע נמצאים בדיוק איפה שהם רוצים להיות, מקום שלישי מהסוף, 14% סיכוי לקבל את ציון (כמו ניו יורק ופיניקס) ולהתחיל כאן עידן חדש עם תקרה בגובה דמיוני. אבל, ב-11 המשחקים האחרונים הם מפשלים בגדול ושומטים רק שבעה. עכשיו, שיקגו במרחק שני הפסדים מהם. אם הקאבס יתדרדרו למקום הרביעי מהסוף, הסיכוי לגואל יורד ל-12.5% וזה חבל.

בוסטון חיים בסרט מאז הפלייאוף של שנה שעברה. נראה שכל השחקנים שלהם קראו את הספר בדולינה בתחילת העונה וכולם נדבקו במחלת הניו אייג'. הם כולם חושבים שהם מיוחדים. טוב, לא כולם, הורפורד לא ואני די בטוח שגם ביינס לא חושב שהוא מיוחד. הבעיה העיקרית היא עם שחקני הכנף שהחליטו על דעת עצמם שהם לא שחקנים משלימים והם כופים עצמם על המשחק ולא זורמים איתו. קובי אמר בקיץ לטייטום לזרוק לסל כל פעם שהוא מקבל את הכדור, תודה באמת קובי. טייטום השנה זורק שלוש פעמים יותר למשחק מאשר בשנה שעברה (איך זה יכול להיות שזה קרה בזמן שנוספו לקבוצה שני כוכבים בצורת קיירי והייוורד?) והוא ירד בדיוק שלו מאחורי קו השלוש מ-43% ל-36%. אבל הבעיה היא לא רק איתו אלא גם עם הצעירים האחרים. מה שמחמיר את הבעיה הוא קיירי, שהוא השחקן הכי טוב בקבוצה, אבל בתור מנהיג הוא מעורר אנטגוניזם אצל האחרים בניגוד למנהיג של העונה שעברה, הורפורד, שהוא צנוע יותר ובתור שר ההגנה הוא פחות דורך לאחרים על המשבצת ולא "לוקח" להם את הזריקות.

עבור הפרשים נראה שהפתרון הוא מאוד פשוט, אם רוצים להפסיד כל שעל לארי דרו לעשות זה להשבית את השור הצעיר. קולין סקסטון משחק כרגע הכי טוב בקריירה הקצרה שלו והוא, ביחד עם קלארקסון את נאנס שעולים מהספסל, המנוע של הקאבס.

אין ספק שהחזרה של לאב עשתה לקולין טוב והורידה ממנו קצת את הלחץ.

סקסטון ב-11 המשחקים האחרונים –

22.8 נק' למשחק בזמן שהוא זורק 54% מהשדה ו-49% מהשלוש (כמעט שש זריקות למשחק מהדאון טאון).

מאזן קבוצתי 36%.

מאזן קבוצתי עונתי 26%.

פינת הנתון המרשים –

סקסטון הוא הרוקי הראשון עם רצף של שישה משחקים עם לפחות 23 נק' מאז –

.

.

.

חכו לזה…

.

.

.

אתם לא תאמינו…

טים דנקן. כן, כן. כן, כן.

הרוקי הראשון עם רצף של שישה משחקים עם לפחות 23 נק' מאז טימי (!!!).

עבור בוסטון הפתרון לא כזה פשוט. לנצח זה קצת יותר מורכב. הבעיה היא ברמת המאמן. בנו כאן קבוצה לתלפיות עם עומק לא יאמן ואם הקבוצה לא תצליח לפחות לשחזר את ההישג של שנה שעברה עונה זו תיחשב ככישלון. כל החלקים במקום אבל שחקנים לא עושים את העבודה שלהם בדיוק ומנסים לקחת על עצמם יותר גם שאין צורך. לא משחקים על השחקן החם ולא תמיד לוקחים את הזריקה הנכונה. איך משנים את זה? אין לי מושג, אבל כנראה שגם סטיבנס לא יודע. אני מקווה בשבילו שבפלייאוף הוא יפצח את זה והשחקנים יישרו קו. אני מסמן כוכבית על השאלה אם הוא פותח עם ביינס והורפורד בסדרה מול אינדיאנה או שהוא מעלה את ביינס מהספסל. אשמח לשמוע את דעתכם.

…

לפני המשחק דרו נשאל על מצבו של דלבדובה. הוא אמר שאין צפי לחזרה שלו עדיין. הוא דיבר על נאנס וקלארקסון שפיתחו כימיה טובה, קלארקסון מספק נקודות ונאנס מאכיל אותו כשהם עולים ביחד מהספסל. הוא גם דיבר על המסע בן חמישה משחקים במערב (מתחיל נגד הדורבנות ונגמר מול הלוחמים) שהקבוצה יוצאת אליו ועל האתגר לשמור על מוטיבציה גבוהה ועל מקצוענות בקרב השחקנים בשלב זה של העונה.

בראיון לפני המשחק סטיבנס נותן קרדיט למאמן ולשחקנים של הקאבס. אומר (על בוסטון) שהם יודעים שהם צריכים לשחק יותר טוב ואין להם ברירה אלא להסתכל קדימה. הוא נשאל על סקסטון ואומר שהוא היה אגרסיבי ותחרותי בקולג' אבל שאף אחד לא האמין שהוא יהיה כל כך מדויק מהשלוש וזה חלק גדול מההצלחה (היחסית) של הקבוצה לאחרונה.

תפסתי את הורפורד לראיון קצרצר דקה לפני שחדר ההלבשה נסגר לפני תחילת המשחק:

מהלך המשחק –

ברבע הראשון טייטום עושה בית ספר לג'די בכל הזדמנות וקולע 14. ג'די גם מצליח לעשות נזק בצד השני וביחד עם קלארקסון השניים שומרים על הפרש של חמש נקודות לטובת האורחים.

את הרבע השני טרי המבהיל 3 מתחיל חזק וגורם לקאבס לקחת פסק זמן. לארי מחזיר את סקסטון שמיד גומל לו על כך ומצמצם לשלוש. קווין לאב אמנם היה רחוק כ"ח אחד ממשחק של 20,20 לפני יומיים מול מילווקי אבל הוא נראה כבד ואיטי להחריד, זאת אומרת יותר כבד ואיטי מהרגיל. זה בא לידי ביטוי בירידה להגנה ובאיבודים. טייטום ממשיך לחגוג על ג'די אבל קולין מפגיז מכל מקום ושומר על הפרשים. שש הפרש במחצית.

ברבע השלישי החמישייה של הורפורד-רוז'יר-טייטום-סמארט-ביינס באה לנגב ומגדילה את ההפרש לדו ספרתי בעזרת הגנה חונקת. דרו מחזיר את נאנס את קלארקסון בניסיון למנוע את המפולת וזה עובד (מצמצמים ל-5) אבל אז בראון מתעורר ועוזר שוב להגדיל. הרבע מסתיים ב-88-81 לירוקים עם חדירה והטבעה נדירה של קולין שכבר עומד על 22 נק' (8/15 מהשדה).

הרבע האחרון נפתח טוב עבור הקאבס, נאנס מוסר (7 אס' עד כה), נואבה חודר וקולין לא מרפה. ההפרש יורד לשלוש, איך שימי אומר? בלתי יאומן. כריס קולע שלשה ומשווה אבל חוטף בראש בצד השני מהורפורד בפוסט ויורד לספסל ולאב חוזר. הירוקים שומרים על קור רוח ומגדילים לשש אחרי שלשה של הורפורד. 4:30 לסיום, הירוקים על המגרש עם טייטום-הורפורד-ביינס-סמארט-הייוורד בעוד הפרשים עם סקסטון-אוזמן-אהבה-נאנס-סטאוסקאס לפוש אחרון. תוך דקה ההפרש צומח לעשר ודרו לוקח פסק זמן שאחריו קלארקסון חוזר במקום סקסטון והפרשים דוהרים 0:4. מרקוס חכם נלחם בכל הכוח (כרגיל), חודר וקולע ולוקח כ"ח קשה בהגנה מיד אחרי. 11 הפרש, שתי דקות, אוהדים זורמים החוצה אבל לא כולם. ג'ורדן ולאב מצמצמים ל-7 ואז מרקוס מוריס מסיים את המשחק סופית עם חדירה שמסתיימת בסל ועבירה על ג'די החמוד מידי.

תוצאת סיום – 116-106 לטובת בוסטון.

תקציר המשחק:

לקאבס –

סקסטון עם 24 נק' (9/19), קלארקסון עם 18 נק' (7/11) ו-5 אס' ונאנס עם 13 נק' (4/9) ו-7 אס'.

לסלטיקס –

טייטום וסמארט עם 21 נקודות ו-4 אס' כ"א (שניהם ביחד 17/31) והורפורד עם 19 נקודות, 8 כ"ח ו-5 אס' ב-26 דק'.

יום טוב ורגוע לכל הקוראים,

קרע אאוט.